ציטטות וקטעים מפרסומים שונים
27 בפברואר, 2011הילד מביא אל חיי האם את השיר המופלא של השתיקה. תוכנו, רעיונותיו, כוחו, היצירה שבו תלויים במספר השעות אשר האם מבלה ליד הילד, כאשר אינו תובע זאת אלא חי, במחשבות אשר בהן היא אופפת אותו בשקידה. מכוחו של הילד מבשילה האם, תוך ריכוז-נפש חרישי, אל ההשראות, אשר עבודת החינוך תובעת אותן.
לא מהספר, אלא מתוך עצמך. או-אז יהפוך להיות כל ספר ערך מועט כלשהו. ואילו ספרי ישלים את משימתו, אם ישכנע בכך.
בבדידות נבונה היי ערה…
23 בפברואר, 2011הקשבה למחשבות של מישהו או לקיכלי על ענף או למה שנאמר, ללא תגובה של המחשבה, מולידה משמעות אחרת לגמרי מזו שמולידה תנועת המחשבה. זוהי אמנות ההקשבה, ההקשבה בתשומת-לב מלאה: אין שום מרכז שמקשיב.
(ז. קרישנמורטי מתוך: יומנו של קרישנמורטי)
21 בפברואר, 2011האם לבך פתוח?
האם לבך שווה?
הבנה אינטלקטואלית אינה תחליף ללב פתוח. גם אם נשנן אלף פעמים: "כל בני האדם שווים זה לזה", יכול לבנו להיות סגור. כדי להביא לפעולה אמיתית הלב צריך להפתח.
כיצד יפתח הלב?
בסבלנות, בהתבוננות, בתשומת הלב.
האם אנחנו מתבוננים בעננים, בשמש היוקדת, בלבלוב העלים באביב, בקמטים של זקנה? האם אנחנו מאזינים לבני שיחנו, לבכי של תינוק, לציוץ הציפורים, לרעם התותחים?
נפשנו טרודה, מחפשת תשובות, קופצת מנושא לנושא. היא אינה מאזינה, אינה מתבוננת, אינה שרויה בתשומת הלב.
(אבינדב בגין, סיום הסכסוך)
14 בפברואר, 2011לדממת ההרים יש עומק שאין לעמקים. לכל אחד מהם דממה משלו; הדממה השוררת בין העננים וזו השוררת בין העצים הינן שונות במידה רבה; הדממה בין שתי מחשבות אין בה זמן; דממת העונג והפחד הינה מוחשית. הדממה המלאכותית, שבידי המחשבה לייצר, הינה מוות; הדממה שבין הרעשים הינה היעדר רעש, אך היא איננה דממה, כפי שהיעדר מלחמה אינו שלום. הדממה האפלולית של קתדרלה, של מקדש, היא רבת שנים ויופי, היא נבנתה בידי האדם במיוחד לשם כך; ישנן דממת העבר ודממת העתיד, דממת המוזיאון ודממת בית-הקברות. אך כל זה איננו דממה.
(ז. קרישנמורטי מתוך: יומנו של קרישנמורטי)
8 בפברואר, 2011
7 בפברואר, 2011תשומת לב היא משאב מוגבל מאוד. אי אפשר לשים לב להכל. אפשר לשים לב רק לדבר אחד – או לכל היותר מספר קטן של דברים – בכל פעם. צריך להתייחס לתשומת הלב כאל משאב יקר ערך, משהו שמשקיעים בזהירות ובחוכמה. אין לכם הרבה תשומת לב לפזר, אז אל תתנו לה להתבזבז.
2 בפברואר, 2011רעש חיצוני שווה ערך לרעש הפנימי של החשיבה. שקט חיצוני שווה ערך לדממה הפנימית.
בכל פעם שתחושו שקט סביבכם – הקשיבו לו; הבחינו בו; הקדישו לו תשומת-לב. הקשבה לשקט מעוררת את ממד הדממה שבתוככם, מאחר שרק באמצעות הדממה תוכלו להיות מודעים לשקט.
ראו איך ברגע שבו את מבחינים בשקט שסביבכם, אינכם חושבים. אתם מודעים, אך לא חושבים.
כאשר אתם נעשים מודעים לשקט, מיד מתקיים מצב של עירנות פנימית דוממת. אתם נוכחים. הותרתם מאחוריכם אלפי שנים של התניה אנושית קולקטיבית.
(אקהרט טול. מתוך: דממה מדברת)
31 בינואר, 2011כשמתמקדים במשהו – למשל החופשה הצפויה, הפגישה הבאה, המוצר החדש – המיקוד הזה יוצר באופן מיידי רעיונות ואופני מחשבה שלא היו נוצרים בלעדיו. אפילו הגוף מגיב לתמונה שבראש כאילו היא המציאות.
ממש כמו מחשב, למוח יש פונקצית חיפוש – אבל מופלאה יותר. נראה כי היא מתוכנתת למצוא מה שאנחנו מתמקדים בו, ויותר מזה – מה שאנחנו מזדהים איתו. זה המקור למה שנהוג לקרוא פרדיגמות: אנחנו מבחינים רק במה שתואם למערכת האמונות שלנו ולתפיסתנו את המצב. לדוגמה, לאופטומטריסט תהיה נטיה להבחין בלובשי המשקפיים בקהל; קבלן בניין אולי ישים לב לפרטי המבנה של הבניין. אם תמקדו את המחשבות עכשיו בצבע האדום ואז תעיפו מבט סביב, תוכלו לראות כל דבר אדום בסביבה, אפילו הקטן ביותר.
ההשלכות של מנגנון הסינון הזה – האופן הלא מודע שבו מידע עולה למודעות שלנו – יכולות למלא סדנא של שבוע ימים. די לומר שמשהו אוטומטי ומופלא מתרחש בתודעה כאשר יוצרים תמונה ברורה של מה שרוצים וממקדים בה את תשומת הלב.
דיוויד אלן, Getting Things Done
26 בינואר, 2011(מתוך הספר בלמידה מתמדת מאת ג'ון הולט)
סיוע לילדים בלמידה על העולם וחקירתו יכול להיחשב כענף של מדעי הטבע, כמו ניסיון לגדל צמח נדיר או חיה בלתי ידועה, או ניסיון לבסס תקשורת עם דולפינים או לווייתנים. נדרש כאן דבר שיש רק למעט מורים (להבדיל ממדענים גדולים): היכולת להתבונן היטב ובדייקנות, עם תשומת לב לפרטים, ולדווח בדייקנות רבה על מה שרואים.