בשביל תגלית מדעית צריך לראות מה שכולם ראו, אבל לחשוב מה שאיש עוד לא חשב.

— אלברט צנט-גיורגיי

מה שמסבך אותנו בצרות זה לא מה שאנחנו לא יודעים, אלא מה שאנחנו יודעים אבל הוא לא באמת נכון.

— ג'וש בילינגז

השפה היחידה להבנת דברים מסוימים היא חוויה ישירה. יש חוויות שפשוט לא ניתן לתרגם. חייבים לגעת בשביל לדעת.

— טום בראון, דרכו של הגשש

שום דבר אינו גורם לסלעים קשים וחזקים להתבלות,
כמו מים רכים וחלשים.

מזה כל אחד יכול לראות
שרכות קשה יותר מקשיות,
וחולשה חזקה יותר מחוזק.
אך איש אינו חי בהתאם.

לכן החכמים אומרים:
"אמץ לך להיות אפס,
ויתאים לך להיות 'מישהו'"
אמץ לך את בעיות החיים הרגילים
ותשלוט במכלול הקוסמוס.

האמת היא פרדוכסלית.

— מתוך "טאו טה צ'ינג" בתרגום אילה יפתח

טוב גדול הוא כמים.
זורם הוא לכל מקום וממלא כל דבר.
נותן חיים הוא מעצם טבעו.
מתיישב הוא בענווה במקומות הנמוכים ביותר.
כמו מישהו ההולך אחרי טאו.

המשך »

המים, טבור החיים.
לחיים המים הם החומר והמצע, המקור והתווך.
המים הם החומר הכי יוצא מן הכלל!
כמעט כל התכונות שלהם אנומליות, וזה מה שאיפשר לחיים להשתמש בהם לבניית המנגנונים הדרושים לקיומם.
החיים הם ריקוד המים לניגון החומר.

— אלברט צנט-גיורגי

לא חייבים לעשות לתינוק אמבטיה בכל יום.
לא חייבים לעשות לו אמבטיה בכלל. לרוב התינוקות בעולם לא עושים אמבטיה. יבוא זמן – אולי בגיל חודשיים או שלושה – שתינוקך יהיה מוכן להינות מהרגשת החופש שבעירום, ומפני שיוכל לתמוך בראשו וצווארו, הוא לא יהיה מבועת כל-כך שמא יפילו אותו. אז תוכלו שניכם להתחיל לגלות את האמבטיה כאחד ממקומות המשחק הטובים ביותר. עד אז, אם לא את ולא הוא נהנים מזה, לא חייבים לעשות זאת.

— פנלופי ליץ', "החודשים הראשונים", אלפא/זמורה ביתן 1988.

ללדת ולגדל ילדים זה לשקוע לחלוטין בחיים, אבל זה לאו דווקא אומר שטובעים. רבים מאיתנו מסוגלים לשחות.

— אורסולה לה גווין

מאת ג'ק ריימר, יוסטון כרוניקל

ב-18 בנובמבר 1995, עלה לבמה הכנר יצחק פרלמן לנגן קונצרט באולם אייברי פישר במרכז לינקולן בניו יורק.
אם אי פעם הייתם בקונצרט של פרלמן, אז בוודאי אתם יודעים שלעלות לבמה זה הישג לא קטן בשבילו. הוא חלה בפוליו כשהיה ילד ומאז יש לו התקן תמיכה וריסון בשתי הרגליים והוא הולך בעזרת זוג קביים. לראות אותו הולך לאורך הבמה, צעד אחד בכל פעם, בכאב ובאיטיות – זהו מראה שלא ניתן לשכוח. הוא הולך בכאב ועדיין באופן מלכותי ואצילי עד שהוא מגיע לכסא. ואז, הוא מתיישב באיטיות, מניח את הקביים על הרצפה, מתיר את התקן התמיכה מרגליו, מעביר רגל אחת לאחור ומושך רגל שנייה לפנים. ואז הוא מתכופף ולוקח את הכינור, שם אותו תחת סנטרו, מהנהן בראשו למנצח ומתחיל לנגן.

המשך »

אני חושב שכל אמא צריכה לשיר שירי ערש לילד שלה. חשוב לבטא את העצמי בשירה גם אם מזייפים. בזמן השירה נרקם הקשר הרוחני והמוזיקה היא אמצעי ריפוי.

שלמה בר, סולן להקת הברירה הטבעית