רק שלא יצביעו עליי ויגידו "תקריא בקול רם".
כי אם זה יקרה
אז יחד עם זה
יגיע גם סוף העולם.
4 תגובות
סוף העולם
4 תגובות
לתקן שגיאות
(מתוך הספר בלמידה מתמדת מאת ג'ון הולט)
כשילדים מתחילים ללמוד לדבר, הם משתמשים לעתים קרובות בשם-עצם אחד כדי לציין משפחה שלמה של עצמים. בספר "כיצד לומדים ילדים" סיפרתי על ילד שקרא לכל חיות-השדה "פרות", אפילו לסוסים ולכבשים. מספר סיבות חשובות שכנעו אותי כי ראוי להימנע מתיקון שגיאות מסוג זה:
-
נימוס: אם היינו מארחים איש חשוב מארץ זרה, לא היינו מתקנים כל טעות שלו באנגלית, גם אם הוא היה מעוניין מאוד ללמוד את השפה, כי זו גסות-רוח. אנחנו לא רגילים לבחון את התנהגותנו לילדים במושגים של נימוס וגסוּת אבל מן הראוי לעשות זאת.
6 תגובות
השעות הגנובות של הלילה
מעניין שלרוב זה קורה בימים של עייפות מצטברת. אין לי כוחות ולכן אני לא בנוכחות מלאה. זה כבר סוף השבוע והוא ניכר עלי, הכל סביבי מתנהל כמו בקרוסלה, הבנים לא מוצאים עניין בדבר, הבית מבולגן, המקרר ריק, ארוחה אין, האיש שלי חולה והורי גם, הגדול לא מוצא עניין במשהו מועיל ליותר מעשר דקות אבל מתמיד בפיתוח מעשי קונדס על אחיו ועל החיות, הקטן כאילו חש את העייפות שלי ומסתמם ממנה בעצמו, הוא מדלג בין סף עצבים נמוך מאוד שמתבטא בקריאות מצוקה מ-ע-צ-ב-נ-ו-ת,
חלק בצדק על אחיו אך גם על הרוח הנושבת.
3 תגובות
טעויות
איפה טעינו?
עכשיו, אחרי הסליחות, אפשר לחזור ולהתבונן בטעויות – אלה שעשינו ואלה שעוד נעשה. אנחנו מזמינות אתכם לכתוב לנו על הטעויות בחיינו ובסביבתנו:
איזה טעויות זכורות לכם במיוחד? מה הטעות הנוראה ביותר שעשיתם ומה המוצלחת ביותר?
איך נכון להגיב לטעויות של אחרים? מה לגבי טעויות של ילדים?
איזה תפקיד תופס בחיינו הפחד לטעות?
ואם טעינו, איך עושים תיקון?
תגובה אחת
גבול
א.
הוא כבר מבוגר בשביל ללמוד נגינה. הוא התחיל מאוחר מידי ולא יוכל להגיע להישגים. חבל, תעזבו את זה.
את המילים הללו שמעתי לפני אי אילו שנים כשאחד מילדי השתתף בקורס מוזיקה קאמרית לבני נוער. אחת המארגנות פגשה אותי בקונצרט הסיום ואני מניחה שמרצון להיטיב איתי ולמנוע ממני אכזבות ותסכולים ניסתה להציג בפני את האמת. ככה ממש כפי שהיא. ללא כחל ושרק.
כמה מאיתנו מאמינים לסיפור הזה?
"גבולות היכולת האנושית" – הגבול שעוצר אותנו ובשלו אנחנו לא מעיזים להשתוקק, לשחק, להתנסות, לטעות, לפעול.
תגובה אחת
תקשיב טוב טוב
אומרים לי תקשיב טוב טוב, כי את זה – לדעת צריך.
ואני מנסה לנחש מה יש לי היום בכריך.
אין עדיין תגובות
ציות מוצדק
(מתוך "טהנו", טנר מספרת על בתה המאומצת:)
"היא מצייתת לי, אבל רק בגלל שהיא רוצה."
"זו ההצדקה היחידה לציות," הבחין גד.
— אורסולה לה גווין