עץ השדה

עוד יומיים ט"ו בשבט.
אז הלכתי ורכשתי שישה עצים, אפילו ששלומית אמרה כי התקבלו הוראות לטעת עץ אחד בשל החיסכון במים.
אז מה, אני משקה במים מושבים, הרשיתי לעצמי להתפרע.
לט"ו בשבט מגיע הכבוד הראוי.
אני אוהבת עצים. תמיד הייתי פרקטית. ומה יותר פרקטי מעץ פרי?
רציתי עץ גויאבה. אבל לא היה במשתלה. השכנים ניצלו מהריח.
את מקום עץ הגויאבה תפסו שני עצי זית, שני עצי תאנה ותפוח אחד.
שיעלו ויצליחו ושלא נרעב.
ט"ו בשבט מזכיר לנו את הדברים החשובים בחיים.
פשטות ועבודת האדמה.
כבוד לטבע.
שיעור בענוה, היכן היינו ללא שורשים ופירות?
לכו לטעת, לטפס על עצים, לחבק,
ותשמרו עליהם, כי בדיוק כמונו, הם הולכים ומתכלים.
חג נטיעות שמח.

על התמר

התמר נמנה על שבעת המינים – "ארץ חיטה ושעורה, וגפן ותאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש". והדבש הלא הוא הסילאן המוכר כיום – דבש התמרים.

שנו חז"ל: "מה תמרה זו אין בה פסלת, אלא תמריה לאכילה, לולביה להלל, חריות לסכוך, סיבים לחבלים, סנסנים לכברה, שפעת קורות להקרות בהם את הבית" (בראשית רבה מ"א).

כל חלקי התמר שימושיים, וכיום עיקר השימוש הוא הפרי עצמו. ואף עליו נאמר:

Continue reading

ל"ג בעומר במירון

שתי התמונות האלה צולמו ב"חלקה" במירון בקרב הרשב"י בל"ג בעומר.
צילמתי וזה לא הפריע לאנשים שם.
מאוד התרשמתי מההמון, מהבגדים שלהם, מהרעש ומהלכלוך הגדול שהם השאירו בצידי הדרכים.
טוב שאמא שלי לא באה איתי, היתה לה הרבה אשפה לאסוף.