רשימות בנושא כריסטופר אלכסנדר

ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 16 בדצמבר, 2012
אין עדיין תגובות

מידת חיים

מה שאני מכנים "חיים" זה תכונה שקיימת במידה זו או אחרת בכל חלק מהמרחב: לבנה, סלע, אחו, נחל, ציור, בית, פרח, אדם, יער, עיר. יותר מזה: המפתח לתפיסה זו הוא שבכל חלק במרחב – בכל אזור רציף של המרחב, קטן או גדול – יש מידה כלשהי של חיים, מידת חיים מוגדרת היטב, קיימת אובייקטיבית, ומדידה. (…)
חומר/מרחב הוא בעל מידה גדולה או קטנה יותר של חיים בהתאם למבנה ולארגון שלו. (…) לכל חומר/מרחב יש מידה מסוימת של "עצמי", והעצמי הזה (…) קיים בכל חומר/מרחב, כולל מה שאנחנו חושבים שהוא חומר דומם.

– כריסטופר אלכסנדר, טבע הסדר

ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 5 בספטמבר, 2012
אין עדיין תגובות

גבולות רחבים

כאשר שני תחומים נמצאים זה לצד זה, כדי לשמור על השלמות של כל אחד מהם, לא מספיק להפריד אותם בגבול חד. בהרבה מקרים, ובמיוחד במערכות חיות, נדרשים יחסי גומלין, חליפין, מעברים, סינון עדין, מקומות מפגש לפרטים המגיעים משני הצדדים.

– כריסטופר אלכסנדר, טבע הסדר

5 באפריל, 2012
3 תגובות

מומחה ומתלמדים

 (מתוך הספר A Pattern Language‏ מאת כריסטופר אלכסנדר, דפוס 83)

הדרך הבסיסית ללמוד היא לעזור למישהו שיודע היטב את העבודה.

זוהי הדרך הפשוטה ביותר לרכוש ידע, והיא יעילה להפליא. בהשוואה אליה, למידה בעקבות הרצאות וספרים היא יבשה כאבק. אך אופן למידה זה כמעט ונכחד לחלוטין בחברה המודרנית.
בתי הספר והאוניברסיטאות השתלטו והפכו לעיוניים אופני למידה רבים, אשר בימים עברו היו קשורים בקשר הדוק לעשייה הממשית של אנשי מקצוע, סוחרים, אומנים ומלומדים עצמאיים. במאה ה-12 למשל, אנשים צעירים למדו באמצעות עבודה לצד המומחים – עזרו להם ובאו במגע ישיר עם כל חלקי האוכלוסיה. כאשר האדם הצעיר חש כי הוא בשל לתרום את חלקו בתחום מסוים של ידע או משלוח יד, הוא היה מכין מוצר ברמת המומחה – master-piece. ובהסכמת המומחה, הופך לחבר בגילדה (אגודה של בעלי מקצוע העוסקים באותו תחום – ש"ק).

המשך »

8 במרץ, 2012
תגובה אחת

האוניברסיטה כשוק

 (מתוך הספר A Pattern Language‏ מאת כריסטופר אלכסנדר, דפוס 43)

אוניברסיטאות תחומות ונבדלות, עם תנאי קבלה מחמירים ונהלים נוקשים המכתיבים מי יכול ללמד, מחסלות את ההזדמנויות ללמידה.

האוניברסיטאות המקוריות בימי הביניים היו למעשה חבורות של מורים, אשר משכו אליהם תלמידים מכיוון שהיה להם מה להציע. האוניברסיטה תפקדה כמו ככר שוק של רעיונות, הממוקמת בתוך העיר, ומציעה לאנשים לרכוש ידע ומיומנויות לפי צרכיהם. כניגוד לכך, האוניברסיטה המבודדת של ימינו, עם עודף הנהלים ששולטים בה, מחסלת את המגוון והעוצמה של הרעיונות השונים ובנוסף מגבילה את אפשרות הסטודנט ללקט ולרכוש רעיונות.

המשך »

15 בדצמבר, 2011
2 תגובות

על שפת המים

 (מתוך הספר A Pattern Language‏ מאת כריסטופר אלכסנדר, דפוס 71)

כדי לבוא במגע עם מים עלינו, מעל לכל, לדעת לשחות. בכדי לשחות באופן יומיומי, בריכות, פלגים ומאגרי מים צריכים להיות פזורים ברחבי העיר כך שכל אחד יוכל להגיע אליהם בתוך דקות.

כבר הסברנו בדפוס בריכות ונחלים כמה חשוב לבוא במגע עם מים – ועד כמה יכולים מקווי המים הטבעיים, במידה וישארו נגישים, להפוך למרכיב טבעי באקולוגיה היומיומית של קהילה.
בדפוס זה נוסיף להעמיק ונשים את הדגש על השחייה.

המשך »

8 בדצמבר, 2011
3 תגובות

בריכות ונחלים

 (מתוך הספר A Pattern Language‏ מאת כריסטופר אלכסנדר, דפוס 64)

מוצאנו מן המים. גופנו מורכב בעיקר ממים. למים תפקיד מהותי בפסיכולוגיה שלנו. אנו זקוקים למים בסביבתנו. לשם כך עלינו לנקוט ביחס של הערכה ויראת כבוד למים על כל צורותיהם. אבל בערים, באשר נפנה, נגלה כי מקורות מים טבעיים אינם בהישג יד.

אפילו באקלימים ממוזגים, בהם מצויים המים בשפע, נגלה כי מקורות מים טבעיים יובשו, הוחבאו, כוסו ואבדו; מי גשם זורמים במורד הביובים, מאגרי מים נחסמים ומגודרים, בריכות שחייה ציבוריות רוויות בכלור ומגודרות, ואגמים הזדהמו כל כך עד שאיש אינו קרב אליהם עוד.

המשך »

ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 8 באוגוסט, 2011
תגובה אחת

מעברים בכניסה לבית

(מתוך הספר A Pattern Language‏ מאת כריסטופר אלכסנדר, דפוס 112)

החוויה של הכניסה לבניין משפיעה על הדרך שמרגישים בתוך הבניין. אם המעבר פנימה הוא פתאומי מדי, אין תחושה של הגעה, ופנים הבניין לא מעניק פרטיות.

אפשר להבין זאת באמצעות ההסבר הבא: כשאנשים נמצאים ברחוב, הם מאמצים מעין ״התנהגות רחוב״. כשהם באים לבית, באופן טבעי הם רוצים להשיל את התנהגות הרחוב ולהתרגע לחלוטין לתוך האווירה האינטימית יותר שמתאימה לבית. אבל לא סביר לעשות את זה בלי מעבר בין השניים שעוזר להשיל את התנהגות הרחוב. המעבר צריך, למעשה, לפרק את תבניות הסגירות, הדריכות והריחוק שמתאימות להתנהגות הרחוב, לפני שאפשר יהיה להתרגע כליל.

המשך »

ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 20 ביולי, 2011
אין עדיין תגובות

פעילות גופנית כמרכז הבריאות

מרכז הבריאות היחידי שמוכר לנו שבאמת מוקדש לבריאות במקום לחולי הוא מרכז הבריאות פקהאם באנגליה. מרכז הבריאות פקהאם היה מועדון שניהלו שני רופאים, שנבנה סביב בריכת שחיה, רחבת ריקודים, ובית קפה. בנוסף, היו שם חדרי-רופא, ומשפחות – לא אנשים יחידים – באו לקבל שם בדיקות תקופתיות כחלק ממכלול הפעילויות שנוצר סביב השחיה והריקודים. בתנאים האלה, אנשים השתמשו במרכז במשך היום ובערבים. הנושא הבריאותי הפך לחלק מחיי הקהילה הרגילים, וזה יצר את הבסיס למערכת בריאות יוצאת דופן.

– כריסטופר אלכסנדר, A Pattern Language

ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 18 בינואר, 2011
5 תגובות

חלון זן

(מתוך הספר A Pattern Language‏ מאת כריסטופר אלכסנדר, דפוס 134. תרגום: דגנית_ב)

האב-טיפוס של חלון-זן מופיע בבית יפני ידוע, שנתן לדפוס הנוכחי את שמו.

בית הנזיר

על ראש הר גבוה, חי לו נזיר בודהסיטי בבית אבן קטן. הרחק, הרחק באופק, השתרע האוקיינוס, שנראה ברור ויפה מההרים אך לא מביתו של הנזיר או מהשביל המוביל אליו. אבל, בחזית הבית היתה חצר המוקפת בקיר אבנים עבה. מי שבא אל הבית, הייה עובר בשער, נכנס לחצר, וחוצה את החצר באלכסון לעבר הדלת הקדמית. בחלקה הרחוק של החומה היה חרך צר ומלבני, חתוך בחומה העבה. כאשר עבר המבקר בחצר, בנקודה אחת, כשהוא בדיוק מול החרך, לרגע, נגלה האוקיינוס לעיניו. ואז, הוא עבר אותו שוב, ונכנס לתוך הבית.

המשך »

ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 29 בדצמבר, 2010
תגובה אחת

מקום אצל העץ

(מתוך הספר A Pattern Language‏ מאת כריסטופר אלכסנדר, דפוס 171)

כאשר שותלים עצים או גוזמים אותם בלי לתת את הדעת למקומות המיוחדים שהם יוצרים, הם נהיים חשובים כמתים עבור האנשים שזקוקים להם.

[…] בדרך כלל, העצים שנוטעים בערים ובפרברים בימינו לא עונים על הצורך האנושי בעצים. הם לא מספקים תחושת יופי ושלווה, כי מציבים אותם ובונים סביבם בלי לתת את הדעת למקומות שהם יוצרים.

העצים שאנשים אוהבים הם אלה שיוצרים מקומות עם משמעות חברתית: מקום לנוח, מקום לעבור דרכו, מקום לחלום עליו, ומקום לצייר. לעצים יש יכולת ליצור מגוון סוגים של חלל חברתי:

המשך »