ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 20 בינואר, 2013
3 תגובות

לחיים אין כל הפך

כאשר תעברו ביער שצמח וגדל ללא הגבלה והפרעה מצד בני האדם, תראו לא רק שפע של חיים סביבכם, אלא גם עצים שנפלו וגזעים מתפוררים, עלים נרקבים וחומרים מתפרקים, על כל צעד ושעל. תראו מוות בכל מקום באותה מידה שתראו חיים.

אך בבדיקה קפדנית יותר, תגלו שהגזעים המתפוררים והעלים הנרקבים מאפשרים לא רק הולדת חיים חדשים, אלא שהם גם מלאי חיים בעצמם. פועלים בהם מיקרואורגניזמים. מולקולות מארגנות את עצמן מחדש. אם כן, המוות אינו נמצא בשום מקום, יש רק שינוי צורה של צורות חיים. מה תוכלו ללמוד מכך?

המוות אינו ההפך מהחיים. לחיים אין כל הפך. ההפך של מוות הוא לידה. החיים הם נצחיים.

                                                                                                אקהרט טול "דממה מדברת"

17 בינואר, 2013
5 תגובות

סבתא – מילות פרידה

סבתא שלי נפטרה לפני כחודש וחצי אחרי חיים ארוכים ומלאים. אלה הדברים שכתבתי בערב לפני מותה ואמרתי בערב השלושים לזכרה.

יהודית שומודי 17.10.1918-21.11.2012

אני רוצה לכתוב. להגיד דברים שלא אמרתי קודם. להיפרד. עוד מעט לא תהיי איתנו יותר. כשבאתי להיפרד ממך רציתי לשאול אותך דברים. אולי אפילו שאלתי את חלקם, כבר היית עייפה. מפויסת כמו שלא זכרתי אותך כמעט מעולם. התשובות שנתת לא פתרו את החידה, לא ענו על השאלה שלי.

המשך »

חרוזונים קצרים בנושא ילדים ולמידה 16 בינואר, 2013
4 תגובות

עזרה בלימודים

את מנסה להסביר לי את מה שכּתוב,
אני לא יכול להקשיב, ואת מנסה שוב ושוב,
אבל למה טל הרביצה לי ולמה הרבצתי חזרה,
בזה אני מרגיש, שהייתי רוצה עזרה.

ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 15 בינואר, 2013
תגובה אחת

נקודת מבט על החיים

הדרך לראות כמה החיים יפים, היא להתבונן מנקודת המבט של המוות.

– אורסולה לה גווין

יצירות של ילדינו 14 בינואר, 2013
2 תגובות

פרופורציות 2

שוב בעין עבדת.
נדהמתי בכל פעם לראות את היעלים מטפסות והולכות בנחת על צוקים תלולים.
יכול להיות שגם היעל נדהם לראות אותי.
אני גם אוהב את משחקי האור והצל שבין הסלעים,
ושהיעל מראה את גודל מדפי הסלע.

רשימות שפורסמו בעלון המודפס בשנים 1995-2006 13 בינואר, 2013
3 תגובות

עקרון הרצף

(מתוך גיליון 46, יוני 2003)

אני רוצה לשאת את המשא הזה על גבי באהבה.
אתמול הייתי אני המשא של הורי,
היום ילדי נישאים על כתפי,
ומחר אשא אתכם – הורי.
הרי אם לא אעמוד שם אני,
וגבי פנוי בשבילכם –
מי ישא אתכם על גבו?
מישהו זר, לא מוכר, לא אוהב?
בבתים ריקים מרוח צעירה, מתלהבת, צוחקת, רועשת, חיה.
איך אפשר כך לחיות?
כך אפשר למות – לאט ובשקט.
איך יוכלו ילדי להעריך את הזקנה, את חוכמתה, את תפארתה, את קשייה,
אם לא יחוו אותה.
אם רק יבואו לביקור קצר, נקי, מדוייק.
איך נוכל לחיות את הרצף אם לא נכלול בתוכו גם את הזקנים?
הרצף המתחיל בתינוק,
הנישא על כתפינו באהבה –
בחולי ובבריאות, ביום ובלילה, בצחוק ובבכי.
מי יתן וכך נישא גם את זקנינו – באהבה.

רשימות שפורסמו בעלון המודפס בשנים 1995-2006 10 בינואר, 2013
9 תגובות

סבתא שלי שנאה רופאים

מאת: מאיה מוסן לוי
(מתוך גיליון 56, פברואר 2005)

סבתא שלי שנאה רופאים ובתי חולים. הפעם היחידה בחייה שאושפזה בבית חולים הייתה בלידת בתה הרביעית, היחידה שנולדה בארץ לאחר שעלתה מעיראק.

סבתא שלי אהבה לעבוד, כמה שהייתה חרוצה. יום יום הייתה קמה לפני צאת החמה, יוצאת לעבודה ושבה בצהריים, במשך שנים. גם הרבה אחרי גיל הפנסיה שלה, המשיכה לקום מוקדם בבוקר ולצאת לעבודה, במין רוטינה כזאת. פועלת פשוטה השמחה בחלקה.

המשך »

9 בינואר, 2013
תגובה אחת

הצלת החיים או האדם

אני חושש שהמושג המופשט "חיים" יקודש, ויחליף בהדרגה את הרעיון של "אדם" שעליו מבוססים ההומאניזם וזכויות האדם. "חיים" אפשר לנהל, למקסם, ולמדוד באופן שלא יעלה על הדעת כאשר מדובר על "אדם". ההמרה של אדם אל ״חיים״ היא ניתוח קטלני.

– איוואן איליץ', Brave New Biocracy

8 בינואר, 2013
14 תגובות

אמא לביאה

הגענו לבית חולים כי כבר לא היתה ברירה.  הצירים, שהתחילו לפני כמה ימים, כבר לא אפקטיבים, נעמה עייפה רצח, והמים שירדו – מקוניאלים, מה שיכול להעיד על כך שהתינוק לא מרוצה.

בחדר לידה – נעמה התשושה שוכבת כמו פרח בתוך המסגרת של המיטה הגדולה באמצע החדר. הכל כל-כך שונה מהאוירה שהיתה בבית. היא מנסה להסתגל לנוכחות המיכשור, האנשים, המוניטור, הרעשים שמסביב. האפידורל נותן לה קצת מנוחה. שקט. עכשיו מחכים שהלידה תתקדם.

המשך »

יצירות של ילדינו 7 בינואר, 2013
2 תגובות

פרופורציות 1

טיילתי עם משפחתי בעין עבדת שליד שדה בוקר.
היה שם מדרון של חול בגובה כף ידי.
רציתי לצלם אותו, ואז ראיתי שהוא דומה לצוק.
צילמתי אותו בדיוק כשאמא שלי עברה מאחוריו, כדי להראות ולהדגיש את הבדלי הגודל.
אני אוהב את התמונה הזו כי בערמת החול הזו אפשר לראות ממש מדפי סלע כאילו זה מדרון.