כשיש פטיש ביד

יש לנו נטייה להשתמש יתר על המידה בכלים שברשותינו. כל אחד וכליו הוא. רופאים משתמשים יתר על המידה בבדיקות. אופים משתמשים יתר על המידה בגלוטן (עד כדי כך שמזקקים אותו). רובנו משתמשים יתר על  המידה בסוכר, בקפאין, במסכים, וכן במכשירים שונים שמספקים לנו תחליף לקשר אנושי.

Continue reading

איך התרחקנו כל כך מההנקה?

ממש לא מזמן סיימתי קורס מדריכות הנקה וכתבתי עבודה לסיכום.
מביאה בפניכם את הכתוב (בגירסה מקוצרת). יש לי תחושה שהדברים יעניינו את הקוראות (והקוראים גם).

המהפכה התעשייתית באירופה העמידה את האשה והמשפחה במצב חדש ולא מוכר; משפחות רבות עקרו מחיי הכפר אל העיר בשל עוני ורעב, בתקווה למצוא עתיד טוב יותר, או לכל הפחות – להצליח לשרוד. שינוי זה העמיד את האשה בסיטואציה בה היא צריכה לצאת לעבוד ולפרנס את משפחתה, ומצד שני להצליח לגדל ילדים ולהחזיק את המשפחה כולה יחד. מעבר לכך שתפקידה כאם גדל, היא מצאה עצמה לראשונה עומדת בודדה אל מול מציאות החיים, ללא מעגל הנשים המסורתי שהיתה חלק ממנו מאז ומעולם.

Continue reading

מחשבות על הנקה

שלום, קוראים לי נגה ואני מיניקה.
בתור אמא לתינוק שחיה במדינת ישראל, אני נוחה לביקורת מצד כל אחד שעובר ברחוב.
בתור אמא לתינוק שבוחרת ביום אלפי בחירות, אני נוחה לחוש אשמה, בקשר לחלקן.
בהתנהלות יום יומית כאמא, מוטל עלי לבחור המון בחירות, ולפעמים אני לא שלמה עם בחירה כזו או אחרת.
בתור אמא לתינוק שבוחרת בעבורו בחירות שאני לא שלמה איתן, אני מרגישה אשמה. האשמה הזו היא שלי, ואפילו שמבט אחד מלא תוכחה יכול לעורר אותה, אם היא לא היתה שם, דבר לא היה מתעורר. אומרים "אל תעורר את הדב מרבצו", ובכן, רק אם יש דב אפשר להעיר אותו. לכל אמא יש דובים. בין אם היא מיניקה ובין אם היא איננה מיניקה. בין אם היא בחרה שלא להיניק כי היא לא רוצה, ובין אם היא ממשיכה להיניק כשהדרך הזו כבר לא מתאימה לה. לכולנו יש דובים. העבודה לשחרר אותם אל החופשי, היא שלנו. אף אחד לא יוכל לקחת ממני את הדובים שלי. לשחרר אותם, זה חלק מהעבודה שלי בתור אמא.

Continue reading

המים שעוברים מאמא לתינוק

כשתינוק יונק
המים שעוברים מאמא לתינוק ומגיעים אליו מכילים כל מה שצריך בשביל לגדול, בשביל לחיות. הם מתאימים בדיוק בשבילו. עוברים בהם הטעמים של המזון שאמא אוכלת, והרכיבים שלו. אני מדמיינת מים מתוקים הנושאים בתוכם ארומה של מנגו או פסיפלורה, מים מלוחים בטעם סלרי או זעתר. מים בטעם לואיזה, קינמון והל, עם ניחוח של חסה או מנגולד, וטעם עשיר של אגוזים. הטעמים שיקבל תינוק תלויים בבחירות של אמא, במגוון המזונות שתאכל, במידת ההקשבה לחשק שלה, שאולי גם הוא משפיע עליהם.

Continue reading

מעבר מידע חיסוני בהנקה

בין האם לתינוק יש הרבה מעברים.
יש מעבר מאשה בהריון לאמא לתינוק, לפעוט, לילד.
יש מעבר מעובר ברחם ליצור חי, אדם קטן חדש.
ויש חומרים שעוברים בין האמא לילד ובין הילד לאמא, בהנקה. על זה נגיד כמה מלים.
Continue reading

הנקה אינסטינקטיבית

קשיים
האדם הוא חלק ממשפחת היונקים. לכאורה הנקה אמורה להיות המשך ישיר וטבעי של הלידה. בפועל נשים רבות מתקשות להיניק את תינוקותיהן מיד אחרי הלידה וגם מאוחר יותר.

מתוך ההבנה של חשיבות ההנקה נשים ואנשי מקצוע מנסים למצוא פתרונות לקשיים שמלווים את ההנקה. קיימות היום הרבה הוראות והצעות כיצד להיניק: איך לשבת, איך להחזיק את התינוק, איך לחבר את התינוק לפיטמה וכו' הגישה הזאת מעמיסה על האישה הוראות ומטלות וגורמת לכך שהאשה מרגישה שעול ההנקה מוטל עליה, היא זאת שצריכה לתפעל את כל התהליך הזה, ובהרבה מקרים זה לא מצליח. התינוק לא מצליח לתפוס את הפיטמה כמו שצריך וזה יוצר פצעים וכאבים בפטמות, האשה לא מצליחה לשבת בתנוחות שמוצעות לה במשך דקות ארוכות. הגב שלה מתחיל לכאוב, לעיתים גם הזרועות ומפרקי הידים. האם וגם התינוק חווים תסכול – התינוק בשל כך שלא מצליח לאכול ביעילות והאם מרגישה כשלון על כך שלא מצליחה להזין את תינוקה.

הנקה אינסטינקטיבית
למעשה, הנקה הינה תהליך משותף לאם ולתינוק. התינוק מצויד בכל מה שנחוץ לו כדי למצוא את השד ולהתחבר לפטמה ביעילות. ד"ר סוזן קולסון מצאה אצל התינוק שבעה-עשרה רפלקסים השותפים לתהליך היניקה (בתוכם רפלקסים שנמצאים גם אצל יונקים אחרים). כאשר האם נשענת לאחור והתינוק מונח עליה, התינוק יוכל לעשות את העבודה בעצמו. הוא לא אמור להיות פסיבי בתהליך זה. היניקה מתחילה אצלו עוד לפני שהפה תופס את הפיטמה. כל השלבים הקודמים ליניקה עצמה מובילים לתפיסה טובה של הפיטמה ויניקה יעילה.

תפקיד האם
בעצם ההנקה מתחילה באינטראקציה בין האמא והתינוק. התינוק שוכב על החזה שלה, בין השדיים, עורו נוגע בעורה. האם מדברת אליו, מלטפת אותו, מרגיעה אותו, יוצרת איתו קשר. כשהתינוק רגוע וחש את הגוף של האם הוא יכול להתחיל לחפש את השד. תפקידה של האם להרגיע את התינוק. כשהתינוק נרגע התנועה שלו יותר מאורגנת והוא יכול למצוא את השד בעזרת הרפלקסים שניחן בהם.

התינוק
נתייחס כאן לשניים מהרפלקסים המאפשרים לתינוק למצוא את השד:

  1. rooting (חיפוש) – כשהוא חש מגע בלחי ובסנטר הוא מתחיל לחפש. התינוק לא מוצא את השד באמצעות חוש הראיה, אלא באמצעות חוש המישוש והריח.
  2. bobbing (ניקור) – תנועות גישוש שהתינוק עושה כדי למצוא את השד. הוא מניע את ראשו בתנועות ניקור ונע על גופה של האם עד שמוצא את הפיטמה.

כאשר התינוק מונח על חזה האם, בין השדים, הרפלקסים שלו מכוונים אותו אל השד, והידיים שלו עוזרות לו להגיע לשם. ד"ר טינה סמיילי קוראת לזה "ריקוד האם והתינוק", אשר בסופו התינוק מוצא את הפיטמה, נצמד אליה בצורה טובה ומוצא עצמו באופן טבעי בתנוחה אלכסונית על בטן האם. מה שמכוון את "הריקוד" הזה הוא ראשו של התינוק. הראש משמש לו כמעין הגה, ולכן חשוב לא לגעת לו בראש בזמן שהוא מגשש את דרכו אל השד.

כשהתינוק מפסיק לינוק האם יכולה להחזיר אותו לתנוחה ההתחלתית – על החזה בין השדיים. תנוחה זו מאפשרת לאוויר שנכנס לתוך מערכת העיכול של התינוק לצאת בנוחות (גרעפס). תנוחה זו מהווה גם הזמנה להמשך היניקה. אם התינוק רוצה להמשיך לינוק הוא יתחיל את הריקוד מחדש וברוב המקרים יפנה לשד השני. האם נמצאת כאן בעמדת הצעה. אם התינוק יונח אחרי ההנקה בעריסה הוא לא יכול לבחור בעצמו האם להמשיך ביניקה או לא.

ריקוד האם והתינוק
בריקוד המשותף הזה התינוק הוא המוביל ואילו האם היא התומכת. היא יכולה לתמוך בשכמות התינוק כשהוא מונח עליה, לכוון קלות את השד לעברו, או לעזור לו בעדינות רבה להגיע אל השד כשהיא נסמכת על ההובלה שלו. אם הוא לא רגוע ומתקשה למצוא את השד, האם יכולה להרגיע אותו בעזרת דיבור נעים ומקרב. הוא מכיר את קולה של האם ונרגע כשהיא מדברת אליו ברכות. כאמור – תינוק רגוע ימצא את השד יותר בקלות.

כאב
סמיילי אומרת שכאב הוא הזמנה של הגוף לחפש נוחות. כל אחד מהשותפים לריקוד, האם או התינוק, יכול לבחור לחפש תנוחה נוחה יותר ומתאימה יותר כאשר הוא חש כאב או אי נוחות. אם האם מרגישה כאב בפיטמות או אי נוחות כלשהי היא יכולה לנתק את התינוק מהשד ולהתחיל את התהליך מחדש כדי למצוא התארגנות נוחה יותר. קורה גם שהתינוק מפסיק לינוק ומחפש תנוחה נוחה יותר או תפיסה טובה יותר של הפיטמה.
צריך לזכור שאין דרך אחת מתאימה לכל האמהות והתינוקות. כל צמד אם-תינוק צריך למצוא את האפשרויות המתאימות לו.

מדוע התנוחות המקובלות לא עובדות
כאשר מניחים את התינוק בתנוחה אופקית לפי ה"חוקים", שמים אותו מול הפיטמה ומגישים לו את השד לתוך הפה, הרפלקסים של החיפוש והניקור מתחילים לפעול ומרחיקים אותו מהשד. כוח המשיכה אף הוא תורם להתרחקות של התינוק מהשד – התינוק מוצא את עצמו מתחת לשד. בתנוחה הזו, הידיים שלו מפריעות לו להצמד, והאם צריכה להרחיקם. בשלב הזה התינוק מתוסכל ומתחיל לבכות. האם מתקשה להחזיק אותו בתנוחה המתאימה ומתחילה לחפש כריות, כורסת הנקה, ועוד כל מיני אביזרים שאמורים להקל לה על ההנקה.

לפעמים התינוק בכל זאת מצליח לתפוס את הפיטמה אבל נמצא בתנוחה שלא מאפשרת לו לפתוח את הפה ובנוסף לכך יתכן שהאם לוחצת לו על הראש. מצב כזה לא מאפשר לתינוק להצמד בצורה טובה לשד וזה יוצר לחץ על הפיטמות, כאבים ופצעים ולא מאפשר זרימה טובה של החלב.

מתי הנקה אינסטינקטיבית לא מתאימה
לעיתים, אחרי ניתוחים קיסריים, המיקום של התפרים לא מאפשר לתינוק להיות בתנוחה מאונכת – שהיא תנוחת המוצא של "הריקוד".
מבנה מאתגר של השד לעיתים לא מאפשר לתינוק למצוא בעצמו את הפיטמה.
במקרים כאלה אפשר לחזור להתשמש בתנוחות ההנקה השונות.

תינוקות בוגרים
הרפלקסים האלה ממשיכים להתקיים אצל התינוק במשך חודשים רבים. אפשר להניח תינוק בן כמה חודשים בתנוחת המוצא – כשהאם נשענת לאחור והתינוק מונח על חזה, בין שדיה והוא ימצא בעצמו את דרכו לשד. אחרי כמה "תירגולים" לומד תינוק בוגר יותר להצמד לשד בצורה יותר יעילה בכל מצב, גם כשהאם כבר לא מתחילה מתנוחת המוצא.

עור לעור
עור לעור אינו תנאי הכרחי להנקה אינסטינקטיבית על פי קולסון. ברוב המקרים מספיק לבוש קל לתינוק שיאפשר לו תנועה חופשית.

זחילה אל השד
אין לבלבל את הגישה הזאת עם הגישה שאומרת שמיד אחרי הלידה התינוק יכול לזחול בעצמו אל השד. הנקה אינסטינקטיבית אפשר להתחיל בכל שלב של ההנקה, גם אם לא נהגו על פיה מיד אחרי הלידה. אולם, אם מתחילים להיניק כך מיד אחרי הלידה, נראה שנמנעים קשיים רבים בהנקה.

סיכום
ההבנה שהנקה היא ריקוד משותף של אם ותינוק יכולה להפיג הרבה מהמתחים של האם הקשורים בהנקה. האם לא מרגישה לבד מול משימת ההזנה של תינוקה, יש לה שותף והיא יכולה לכוון לשיתוף פעולה ביניהם. תוך כדי כך עובר לתינוק מסר שהוא בעל יכולת למלא את חלקו במשימה החשובה בחייו – היניקה. הוא לומד מראשית חייו שאמו תומכת בו ומשתפת פעולה עם מאמציו וסומכת עליו שידע לקחת אחריות על חלקו במשימה. הנקה אינסטינקטיבית תומכת גם בהזנה טובה ויעילה של התינוק וגם בתקשורת הדדית בין האם לתינוק.

מידע נוסף

הנקה: המרחב המקודש שבין האם לתינוק

כבר זמן רב עולה בי הרצון לכתוב על הנקה. אבל בכל פעם שאני חושבת על זה, אני מייד מבטלת בתוכי את הרעיון. איכשהו התחום הזה אף פעם לא הצליח לקבל בתוכי את ההכרה בתור תחום שאני "מבינה בו" מספיק בשביל להגיד עליו משהו בעל ערך. ובכל-זאת, לאחרונה עולות בי שוב התובנות. הפעם קולן ברור מספיק בכדי להכתב ולהמסר הלאה.

Continue reading

יציבה בגידול ילדים – ראיון עם אסתר גוקהלה (חלק ב)

בחלק הראשון של הראיון (יציבה טבעית), אסתר גוקהלה סיפרה על היציבה הטבעית שהיא ראתה בחברות מסורתיות לעומת היציבה הלא בריאה שאפשר לראות אצלנו, ועל החשיבות הגדולה של היציבה לבריאותנו וחיינו. כהורים, אנחנו משפיעים על היציבה של ילדינו וכך על בריאותם בהמשך חייהם. את החלק השני של הראיון הקדשנו לשיחה על ההשפעה הזאת.


עיצוב התינוק

הזכרת את המונח "מסורת קינסתטית". מה זה אומר?

Continue reading