יונת שרון

אמא לארבעה ילדים, גרה בסוף העולם שמאלה, מתכנתת בזמנה הפנוי.

ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 29 בדצמבר, 2010
תגובה אחת

מקום אצל העץ

(מתוך הספר A Pattern Language‏ מאת כריסטופר אלכסנדר, דפוס 171)

כאשר שותלים עצים או גוזמים אותם בלי לתת את הדעת למקומות המיוחדים שהם יוצרים, הם נהיים חשובים כמתים עבור האנשים שזקוקים להם.

[…] בדרך כלל, העצים שנוטעים בערים ובפרברים בימינו לא עונים על הצורך האנושי בעצים. הם לא מספקים תחושת יופי ושלווה, כי מציבים אותם ובונים סביבם בלי לתת את הדעת למקומות שהם יוצרים.

העצים שאנשים אוהבים הם אלה שיוצרים מקומות עם משמעות חברתית: מקום לנוח, מקום לעבור דרכו, מקום לחלום עליו, ומקום לצייר. לעצים יש יכולת ליצור מגוון סוגים של חלל חברתי:

המשך »

ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 26 בדצמבר, 2010
3 תגובות

גינת פרא

(מתוך הספר A Pattern Language‏ מאת כריסטופר אלכסנדר, דפוס 172)

גינה שצומחת בהתאם לטבעה שלה אינה איזור פרא, אבל גם אינה יצירה מלאכותית.

גנים רבים נראים ייצוגיים ומלאכותיים. ערוגות הפרחים מסודרות כמו היו מפות שולחן או תמונות מצוירות. הדשאים מכוסחים כמו היו פרוות פלסטיק אחידה. השבילים נקיים כמו אספלט חדש מבריק. הריהוט חדש ונקי, טרי מהחנות.

לגנים כאלה חסרות התכונות שגורמות לגן לקום לחיים – תחושת הטבע, מבוית אבל עדיין פראי, מטופח מספיק כדי להשתלב עם הבניינים סביבו והאנשים שעוברים בו. האיזון בין פראות לטיפוח הגיע לשיא בגנים האנגליים העתיקים.

המשך »

12 בדצמבר, 2010
4 תגובות

גינון לתיקון עולם – ראיון עם שרון אסטיק

בין האנשים שכותבים על הבעיות הגדולות החשובות של העולם – ההתחממות הגלובאלית, שיא תפוקת הנפט, התדרדרות החברה הערבית – גיליתי אחת שיכולה לספר באותו משפט על התרנגולות שלה, מלחמת עירק, ועתודות הפחם של סין, ושהכל יהיה באמת קשור ורלוונטי.
אני עוקבת מרותקת אחרי הבלוג שלה כבר כמה שנים, ורואה כל פעם מחדש איך ההתבוננות בבעיות הגדולות האלה מביאה אותה להבנה שהפתרונות מתחילים דווקא קרוב: בבית ובגינה.


שרון, למה גינון חשוב?

ממספר סיבות. ראשית, במשך רוב ההיסטוריה האנושית אחד הדברים הבסיסיים לבני אדם היה היכולת לספק לעצמם מזון. להאכיל את עצמנו זה חלק משמעותי מהפעילות האנושית, ואחת הדרכים הבסיסיות ביותר להתחיל בכך היא באמצעות גינון.

שנית, גינון חשוב לבטחון אספקת המזון (food security). בכל רחבי העולם, אנשים מצליחים לגדל מזונות שאינם יכולים לקנות בגלל שהם יקרים מדי או לא זמינים, או מזונות טריים יותר וטעימים יותר ובריאים יותר ממה שהם יכולים לקנות. תזונה בריאה, גישה למזון, ובטחון – כל אלה מתחילים בגינה הביתית.

ושלישית, גינון מאפשר לנו להשיג מזון שלא עבר דרך המערכת התעשייתית, לדעת בדיוק כמה עבודה, מים, כימיקלים ומשאבים אחרים הוא דרש (או חסך). לרובנו אין כמעט מושג מה נכנס למערכת אספקת המזון שלנו ברמות השונות שלה.

המשך »

7 בדצמבר, 2010
6 תגובות

גיל שלוש וקצה האצבעות

הילד הקטן שלי בן שלוש, ופתאום אני מרגישה משהו בקצה האצבעות.

עד עכשיו לא היה לי זמן לזה, וגם לא פניות נפשית ומרווח נשימה. כל פעם שהתחלתי לעשות משהו ידעתי שתוך דקות ספורות מישהו יקרא לי, יצטרך את עזרתי, את נוכחותי, או לפחות את תשומת לבי. לא שלא עשיתי כלום מלבד לטפל בילדים, אבל יכולתי לעשות רק דברים שלא מצריכים יותר מכמה דקות של תשומת לב רצופה (או שאפשר לחלק אותם למשימות שכל אחת מהן לא מצריכה יותר מכמה דקות של תשומת לב רצופה).

המשך »

ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 6 בדצמבר, 2010
אין עדיין תגובות

טבע ותרבות נפגשים בגן

טבע ותרבות אינם הפכים, ושטחים פתוחים אינם הסוג היחיד של שטח שצריך להעסיק את שוחרי איכות הסביבה. […] גנים מציעים מקום שבו התרבות והטבע יכולים להגיע לעמק השווה.

— מייקל פולן
ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 29 בנובמבר, 2010
אין עדיין תגובות

חוני המעגל ועץ החרוב

חוני המעגל היה מהלך בדרך. ראה אדם נוטע חרוב. אמר לו: החרוב לכמה שנים טוען פירות? אמר לו: לשבעים שנה. אמר לו: כלום יודע אתה שתחיה שבעים שנה? אמר לו: מצאתי את העולם בחרובים. כשם שנטעו אבותי לי, אף אטע אני לבני.

על-פי תענית כג, ע"א
ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 24 בנובמבר, 2010
4 תגובות

קציר טל

יושבי ארץ יובשנית ראוי שיתנו דעתם גם על הטל. […] בתפילות הגשם מבקשים: ״תן טל ומטר לברכה״, קודם טל, ורק אחר כך מטר. […]

אבנים קוצרות טל: ערימת אבנים גדולות עם הרבה חללי אוויר ביניהן היא שיטת קציר טל עתיקת יומין. עורמים אבנים סביב הצמח בקוטר של מטר, או שעורמים כמה ערימות קטנות. אפשר גם לכסות תעלות השקיה באבנים. טל המצטבר על האבנים יגיע ישירות לשורשים. אפשר להשתמש בכל אבן מקומית, אך אבנים וולקניות כגון טוף או בזלת (שיש להן יותר חללי אוויר) פועלות טוב במיוחד.

— טליה שניידר, ״גן עדן בפתח הבית״

ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 15 בנובמבר, 2010
אין עדיין תגובות

האוויר שאנו נושמים

כל נשימה היא מתנה שהעניקו לנו הצמחים.

סוזן וויד

ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 10 בנובמבר, 2010
6 תגובות

דשא או אחו

המדשאה, כפי שהיא מוכרת לנו היום, מוצאה מאנגליה. […] האחו, ששימש מרעה, היה מורכב ממינים רבים של צמחים, בהם פרחים, צמחים ריחניים, דגנים וקטניות, שהגיעו לעתים לגובה 30-50 ס״מ. […] במרכז הכפר האנגלי היה קיים מרעה משותף של אווזים, כבשים ובקר (Village Green). שטח זה שימש גם מקום למפגשים חברתיים, לחגיגות ולתחרויות ספורטיביות. אנגליה היא המולדת של ענפי ספורט הקשורים במדשאה, כגון הגולף האריסטוקרטי, הקריקט והכדורגל העממיים. […] בתקופת האימפריה האנגלית הופצה המדשאה גם למושבות מעבר לים, כולל האזורים החמים, וכך הגיעה גם ארצה. […]

האחו מהווה חברת צומח המתפתחת בתנאי לחות ובתנאי רעיה. בארץ מופיעה חברת צומח זו באופן טבעי רק ליד נחלים ומעיינות, בשקעים בגבול ביצות, ובדולינות בהרים הגבוהים. האחו הזה ירוק כל השנה הודות ללחות ולהרכב הצמחים המיוחד. […] היתרונות בחברת צומח זו הם שהיא מהווה כעין אקוסיסטמה המסוגלת, בתנאי רעיה, להתקיים ולהתחדש באופן תמידי, ללא התערבות האדם.

לדאבוננו, לא השכילו הגננים ללמוד מהטבע על הרכב הדשא, אלא טיפחו, בדומה לנעשה בחקלאות המודרנית, מונוקולטורות של זנים ובני-זנים של דגניים אקזוטיים שולחי שלוחות. […] הנסיון מלמד שהחזקת דשא המורכב ממין אחד, או אפילו מקבוצת דגנים בעלי שלוחות, קשורה בתשומות גדולות של אנרגיה, המתבטאת בהשקיה, קציר, דילול ואוורור, דישון והדברה.

— שלמה אילן, "הגן הפורה"

רעיונות לפתיחת נושא חדש לדיון 1 בנובמבר, 2010
אין עדיין תגובות

גינון

, , ו

הסתיו בעיצומו וזה הזמן להכין את גינת החורף. ירקות, צמחי תבלין, ופרחי נוי. העבודה בגינה, מעבר להיותה עמל שנושא פירות (וירקות), היא גם הזדמנות ליצירת קשר בלתי-אמצעי עם אמא אדמה. יש המוצאים בקשר הזה הזדמנות להתרגעות הנפש בצד הפעלת הגוף, ויש הרואים בעבודת הגינון גם פתח ליצירת קשר בין אנשים וקהילות, כדוגמת הגינות הקהילתיות שצצות בעת האחרונה בערים. אלה גם אלה מוזמנים לכתוב לנו ולשתף אותנו בנסיונם ובהגיגיהם. מוזמנים לכתוב גם אלה שלא בהכרח עוסקים במעשה הגינון באופן ישיר, אך אוהבים להנות מפירותיו. אם דרך הצלחת, ואם גם דרך הלב.

אנחנו מזמינות אתכם אף להרחיב את היריעה ולהתייחס אל הגינון בהקשרים מגוונים: בוטניקה (עובדות מדעיות מרתקות), היסטוריה (גננות בימי קדם), אנתרופולוגיה (מסורות עבר והווה), אמנות לסוגיה (גננות במוזיקה, בספרות, ובאומנות הפלסטית), פילוסופיה והגות (גננות כאלגוריה לחיים), ועוד כהנה וכהנה ככל העולה על הדעת ועל הרוח…