רשימות בנושא צרכים מיוחדים

6 בנובמבר, 2012
8 תגובות

האומץ להאמין

  1. אחרי שנים של עבודה עם ילדים, מה שנותר לי בעיקר במפגשים איתם זה האומץ לא לדעת. לא לדעת יותר מדי. שזה בו זמנית גם האומץ להאמין וגם לצאת למפגש בידיים פתוחות. המשך »
4 במרץ, 2012
19 תגובות

להשתלב בריקוד החיים: רשימה בלי פואנטה

שמי תמי.
בין היתר, אני אמא לילד אוטיסט.

אבל במשך תקופה ארוכה, לא היה “בין היתר”. אוטיסט זה כל מה שהוא היה, אמא לאוטיסט זה כל מה שאני הייתי. ההגדרה הזו שאבה אותי אליה, וזה היה חדר אפל ומפחיד, נטול דלתות. כל מה שרציתי היה למצוא את הדרך למפסק, להדליק את האור ולגלות שאני במקום אחר.

אני זוכרת את התקופה לפני שבני אובחן. הרגשתי פחד גובר והולך מול ההתפתחות הלא אופיינית שלו. ניסיתי שוב ושוב למצוא אותו בתוך ספרי הדרכה על התפתחות נורמלית של ילדים. לא מצאתי. אבל גם בהגדרה של אוטיזם שבאותם ספרים, לא מצאתי אותו. ההגדרה התפרקה שם להרבה חתיכות קטנות שלא כולן התאימו לו. נאחזתי באותן חתיכות כמוצאת שלל רב: הנה, הוא לא אוטיסט, כי אוטיסטים הם לא שמחים, והילד שלי כל כך שמח.

המשך »

מאמרי מערכת לסיכום נושא 2 במאי, 2011
3 תגובות

חיים, חרות והחתירה לאושר*

חיים, חרות והחתירה לאושר, אלו הן זכויות האדם הבסיסיות שעל פי מגילת העצמאות האמריקאית ניתנו לבני האדם על-ידי האל הטוב. לכאורה עניין החרות פשוט. כל עוד אדם אינו פוגע באדם אחר זכותו לעשות ככל העולה על רוחו. אולם הזכות לחתירה לאושר יוצרת פרדוכס שאינו ניתן לישוב כאשר מתכוונים לממשה במציאות. במקרים רבים, חתירתו לאושר של אדם אחד מטילה מגבלות אשר עשויות לחבל בחרות ובחתירה לאושר של אנשים אחרים בסביבתו הקרובה.

המשך »

26 באפריל, 2011
11 תגובות

נפש רגישה

לפני כמה חודשים נתקלתי במודעה קטנה בעיתונות המקומית. מסגרת קטנה בירוק סיפרה כי עמותת "אנוש" פותחת סדנה לכתיבה ביוגרפית בקריית שמונה וכי היא מזמינה אנשים ללוות את הסדנה כמתנדבים. מצורף היה מספר טלפון להתקשרות.

המשך »

ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 25 באפריל, 2011
אין עדיין תגובות

שיר לילדה מרחפת

פעם פגשתי מישהו
שלא חלם אף פעם.
הוא שאל:
לחלום יש ריח
או טעם?
הוא דומה לברק
או לרעם?
ולא ידעתי להסביר
מה זה חלום
למי שלא חלם
אף פעם.

– אריאלה דניאל

ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 18 באפריל, 2011
אין עדיין תגובות

ראיה וחזון

גרוע מלהיות עיוור זה להיות בעל יכולת ראיה אבל ללא כל חזון.

– הלן קלר (עיוורת-חרשת-אילמת)

13 באפריל, 2011
8 תגובות

הרהורים על הנורמאליות

הניסויים השונים שנעשו על לחץ קבוצתי חזרו והדגימו שאדם מוכן לשקר לאחרים ולעצמו רק כדי לא להיות יוצא דופן. הוא מוכן להגיד על קו ארוך מבין שלושה שהוא קצר יותר רק מכיוון שעשרה אנשים אחרים (נבדקים שתולים) אומרים שזה כך. למעשה המלה "לשקר" אולי אינה במקומה. חלקם ממש מדמים שהם רואים זאת.

מה קורה לאנשים אלה שגורם להם לעוות באופן כה עמוק את מחשבתם ואפילו את תפיסתם?

המשך »
ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 11 באפריל, 2011
תגובה אחת

עיוורון וזיכרון

ללמוד לקרוא תווים בכתב ברייל ולנגן משמיעה עזר לי לפתח יופי של זכרון.

– ריי צ'ארלס

ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 4 באפריל, 2011
אין עדיין תגובות

לצייר בדמיון

ככל שיכולת השימוש בידיו נחלשה, היה סטיבן [הוקינג] צריך לפתח טיעונים גיאומטריים שהוא יכל לצייר בדמיונו. הוא פיתח מערכת כלי חשיבה רבי עוצמה שלא היו לאף אחד אחר…

– קיפ תורן, פרופסור לפיזיקה עיונית, המכון הטכנולוגי של קליפורניה

29 במרץ, 2011
12 תגובות

צרכים לא מיוחדים – ראיון עם בתי על סכרת

חגית התקשרה וביקשה ממני לכתוב משהו על ספר שקשור לצרכים מיוחדים. יש לי מן מדור על ספרי ילדים בעלון. היא שאלה אם ראיתי את הגיליון החדש, ואם זה לוקח אותי לאנשהו. זה לוקח אותי לאנשהו, אמרתי, אבל לא לשום ספר. "אה! כמובן! בכלל שכחתי מזה. אדוה נראית לי ילדה רגילה לגמרי." אז אדוה לא רגילה לגמרי. חוץ מזה שהיא הבת המיוחדת במינה שלי, יש לה סוכרת נעורים. אדוה תכף בת 12, ויש לה סוכרת מגיל שנתיים בערך. היא כותבת, אני כותבת, אבל סיכמנו שנדבר. הנה השיחה שלנו.

המשך »