גינה חסכונית במים – תשתית האדמה והקומפוסט

אם נעשה בגוגל חיפוש תחת הכותרת "גינה חסכונית במים" נמצא מאמרים רבים אשר יתארו את עיקרי הרעיונות המנחים: התקנת מחשב השקיה, פריסת צנרת טפטוף מדויקת והשקיה במרווחי זמן רחוקים, בחירת צמחיה חסכונית במים, חיפוי קרקע ברסק עץ, צמצום או חיסול המדשאות. כל אלו טובים ויפים אך קודמת להן היא התשתית:

אדמה עמוקה ועשירה בקומפוסט.

Continue reading

להיות חרקים – שיעור בהאבקה

לפני כשבועיים דיברנו על האבקה ע"י חרקים בפרחים ורביה בפרחים, יצאנו לחצר לראות פרחי הפסיפלורה ובדקנו את מבנה הפרח.

בפרח הפסיפלורה: למעלה (דמוי טוסיקים) אלו שלוש צלקות המתחברות בשלושה עמודי עלי לשחלה וממש תחתן נמצאת השחלה. בצמחים השחלה היא מקום המצאות הביצית והן התפתחות העובר (כמו השחלות והרחם אצלנו). כאשר תא זרע (אבקה) נכנס לאחת הצלקות, מתרחשת הפריה. כאשר כל שלוש הצלקות מופרות, מתחיל להתפתח הפרי – בתוך השחלה.

שלוש הצלקות

ואז קיבל כל משתתף (2 ילדים וגם אמא) את תפקיד החרק, באופן זמני כמובן. מכחולים טובים, רכים, יפים. יבשים.

רפרפנו בין עשרות הפרחים הפתוחים, אספנו אבקה מהמאבקים על המכחול וליטפנו עם המכחול המואבק את הצלקות של הפרחים השכנים. דיברנו על האבקה עצמית ואיך הפסיפלורה מנסה להמנע מזה. נזכרנו שדיברנו על האבקה ע"י חיפושיות בכלניות, בחורף, ובתצפיות שערכנו ראינו שלפרחי הכלנית יש שלב זכרי ושלב נקבי והם אינם באותו הזמן. וככה הכלנית נמנעת מהאבקה עצמית. ראשית הכלנית היא זכר עמוס אבקנים, ואח"כ היא נקבה וכל האבקנים מתייבשים.

מאבק מלא אבקה

האבקנו בבוקר. אחרי הצהריים הצצנו על הפרחים שהאבקנו. כולם נסגרו, כביכול- נבלו.

מטרת הפרח היא למשוך מאביקים, ופרח שהופרה – נובל ומשקיע את האנרגיה בפרי. אבל שבוע שלם היה נראה שהם פשוט נבלו. זה מתחיל בקטן,
ומתפתח.

השבוע ציפתה לנו, המאביקים, הפתעה. מעט מאוד פרחים על הפסיפלורה והמון המון פירות קטנים.
ספרנו למעלה מ-100 פירות בהתפתחות.

שלבים בהתפתחות הפרי: פרי בינוני, פרי קטן בין עלי הגביע, ופרח שכנראה הופרה ולכן מייבש את תפארתו.

אגב, ליה אמרה שפרח הפסיפלורה הוא פרח השעון (שעונית) והסבירה לי למה. עד אותו רגע לא ראיתי את השעון בשעונית, אז אני ממש שמחה שהיא ראתה והסבירה לי.

תסתכלו על הפרח משמאל. רואים שיש לו 3 מחוגים? שניות, דקות ושעות (שלוש הצלקות על 3 עמודי עלי). חוץ מזה יש לו גם "שנתות" כמו בשעות, שמסמנות את השניות והדקות שחולפות. נחמד, נכון?

שבוע טוב

עינבל

שיעורי בית למעוניינים ביבול פסיפלורה נאה השנה: מהרו ואבקו את הצלקות באבקה מפרח שכן.

עץ השדה

עוד יומיים ט"ו בשבט.
אז הלכתי ורכשתי שישה עצים, אפילו ששלומית אמרה כי התקבלו הוראות לטעת עץ אחד בשל החיסכון במים.
אז מה, אני משקה במים מושבים, הרשיתי לעצמי להתפרע.
לט"ו בשבט מגיע הכבוד הראוי.
אני אוהבת עצים. תמיד הייתי פרקטית. ומה יותר פרקטי מעץ פרי?
רציתי עץ גויאבה. אבל לא היה במשתלה. השכנים ניצלו מהריח.
את מקום עץ הגויאבה תפסו שני עצי זית, שני עצי תאנה ותפוח אחד.
שיעלו ויצליחו ושלא נרעב.
ט"ו בשבט מזכיר לנו את הדברים החשובים בחיים.
פשטות ועבודת האדמה.
כבוד לטבע.
שיעור בענוה, היכן היינו ללא שורשים ופירות?
לכו לטעת, לטפס על עצים, לחבק,
ותשמרו עליהם, כי בדיוק כמונו, הם הולכים ומתכלים.
חג נטיעות שמח.

לעובדה ולשומרה

סבא משה זכרונו לברכה, תמיד עבד בגינה. גם כשכבר היה מבוגר מאד, המשיך לגזום את הורדים בגינות החברים בקיבוץ. היה עובר מגינה לגינה עם המזמרה שנראתה כאילו היא מאז ומתמיד, לובש את בגדי העבודה שלו, חובש את כובעו, ומעל הנעליים, רגליו מלופפות במין בד שעד היום איני יודעת לשם מה נועד. היה עומד ומתבונן, מביט מכאן ומכאן ובעדינות גוזם כל ענף וענף.

את התמונה הזאת אני משחזרת עכשיו בראשי כשסבא כבר לא בין החיים. היא נחרתה בזכרוני על כל פרטיה, אבל רק היום, אחרי שחברה הדריכה אותי בסבך אומנות הגיזום, אני מצליחה להבין מה הוא עשה.

Continue reading

מקום אצל העץ

(מתוך הספר A Pattern Language‏ מאת כריסטופר אלכסנדר, דפוס 171)

כאשר שותלים עצים או גוזמים אותם בלי לתת את הדעת למקומות המיוחדים שהם יוצרים, הם נהיים חשובים כמתים עבור האנשים שזקוקים להם.

[…] בדרך כלל, העצים שנוטעים בערים ובפרברים בימינו לא עונים על הצורך האנושי בעצים. הם לא מספקים תחושת יופי ושלווה, כי מציבים אותם ובונים סביבם בלי לתת את הדעת למקומות שהם יוצרים.

העצים שאנשים אוהבים הם אלה שיוצרים מקומות עם משמעות חברתית: מקום לנוח, מקום לעבור דרכו, מקום לחלום עליו, ומקום לצייר. לעצים יש יכולת ליצור מגוון סוגים של חלל חברתי:

Continue reading

גינות קהילתיות, או הלהיט הירוק התורן

לאנשי הסביבה, כמו לאחרים, יש אופנות, אג'נדות, ויכוחים מהותיים וכמובן פרויקטים צודקים וירוקים שעצם קיומם יגרום לשינוי מעמיק בתפיסת "הלא ירוקים" את הטבע והסביבה וחשיבותם, והיא היא שתביא מזור לעולם.

לא בצחוק, ברצינות, יש כאלה. אני יודעת, אני אחת מהם.

Continue reading

גינת פרא

(מתוך הספר A Pattern Language‏ מאת כריסטופר אלכסנדר, דפוס 172)

גינה שצומחת בהתאם לטבעה שלה אינה איזור פרא, אבל גם אינה יצירה מלאכותית.

גנים רבים נראים ייצוגיים ומלאכותיים. ערוגות הפרחים מסודרות כמו היו מפות שולחן או תמונות מצוירות. הדשאים מכוסחים כמו היו פרוות פלסטיק אחידה. השבילים נקיים כמו אספלט חדש מבריק. הריהוט חדש ונקי, טרי מהחנות.

לגנים כאלה חסרות התכונות שגורמות לגן לקום לחיים – תחושת הטבע, מבוית אבל עדיין פראי, מטופח מספיק כדי להשתלב עם הבניינים סביבו והאנשים שעוברים בו. האיזון בין פראות לטיפוח הגיע לשיא בגנים האנגליים העתיקים.

Continue reading

"אדמה דואגת למי שדואג לה"

(הכותרת היא ציטוט מפי חסן אלהיב, טובה זנגריה.)

אני אוהבת את הגינה שלי. אהבה כזו שהיא מן לחישה נעימה בלב. הרומן שלנו נמשך כבר יותר משמונה שנים וכל פעם אני אוהבת אותה מחדש.

אתם בטח מתארים לעצמכם גינה מפוארת, עצי פרי עמוסים קלמנטינות מבשילות או משירים עלים צהבהבים בסתיו, שאם ירחם עלינו ה' תכף הוא כבר חורף גשום, אמן אמן אמן.

טוב, זו לא הגינה שלי.

Continue reading

חיפוי הגינה בעיתונים

לפני שעברנו לבית החדש, חשבתי לעצמי אני צריכה “לבנות” גינה עם ערוגות מוגבהות, בגלל שזו גינה חדשה, שטוחה, עם אדמה שהבאנו במשאית (כדי למלא את המסלעה, השטח שלנו מאוד משופע). זה נראה פרויקט כל כך קשה, שלא ידעתי מאיפה להתחיל.

הבעיה הייתה שכבר היה טיפה מאוחר לגינת קיץ, ושגם הייתי מוגבלת ביוכלת שלי להרים קונסטרוקציות ולשנע חומרים.

בסוף השתמשתי במה שהיה לי הרבה ממנו – עיתונים.

Continue reading